החלטה בתיק רע"פ 308/05

           המבקש הורשע בבית משפט השלום בקריות בעבירות של תקיפה סתם, איומים, תקיפת בת זוג, תקיפת קטין וגרימת חבלה ממש. על-פי פסק הדין, המבקש נהג באלימות כלפי בני ביתו על רקע קיומם של הבדלים משמעותיים בנורמות ההתנהגות בינו לבינם. באירוע אחד, דחף המבקש את בנו על הרצפה בעקבות ויכוח ביניהם, ומשבתו ניסתה להתערב, תלש המבקש את העגיל מאוזנה ומשך בשערותיה. בהמשך איים המבקש על בתו כי יהרוג אותה אם לא תתנהג כפי שהוא מצפה ממנה. באירוע אחר, המבקש הכה את בתו בגופה וניסה לנגוח בראשה. משניסתה אשתו של המבקש להגן על הבת, הכה אותה המבקש והפילה ארצה. באותו מעמד תקף המבקש את בתו הקטינה באמצעות מכת אגרוף וגרם לה לנפיחות באפה.

           בית משפט השלום קיבל את דברי בתו של המבקש, אשר סובלת ממחלת האפילפסיה, לפיהם המבקש "ממרר את חייה ומתעלל בה פיזית ונפשית". בתו של המבקש אף ציינה בעדותה כי היא שרויה בפחד מהמבקש. אווירת האימה והפחד מתוארת גם בעדויותיהם של חוקר המשטרה, אשר גבה את עדויותיהן של בנות המשפחה, ושל שוטרת שערכה דו"ח פעולה שהוגש לבית המשפט. גם חוקרת הילדים התרשמה שבבית קיימת "דינמיקה של אלימות".

           בהתחשב בעברו הפלילי הנקי של המבקש, בנכותו בשיעור של 75%, ובשיהוי הניכר בין ביצוע העבירות ובין הגשת כתב האישום, נגזרו על המבקש 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים.

           המשיבה ערערה בפני בית המשפט המחוזי על קולת העונש שהוטל על המבקש, וערעורה התקבל. בית המשפט המחוזי קבע שהעונש שניתן למבקש חורג לקולא מסטנדרט הענישה הראוי, "זאת לנוכח האלימות הקשה והנזק שהביא המשיב [המבקש] על בני משפחתו, הסיכון שיש בו כלפיהם, [ו]אילוצם לעמוד בפניו בביהמ"ש ולהעיד". בית המשפט המחוזי קבע, ש"על מנת לשמור על יסוד של הרתעה ליחיד ולרבים, מוצדק מאסר בפועל". לפיכך, גזר בית המשפט קמא על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה.

           בפניי מתבקש מתן רשות ערעור כנגד חומרת העונש בלבד. לטענת המבקש, יש להקל בעונשו, וזאת מהטעמים הבאים: עברו הנקי; היותו סובל מנכות בשיעור 75%; גירושיו מאשתו בתקופה שבין מתן גזר הדין בבית משפט השלום ובין מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי; הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד למתן גזר הדין; היעדר כל תלונה כנגד המבקש מאז הגשת כתב האישום ועד למועד פסק הדין בערעור; ומכתב של עובדת סוציאלית הממליץ שלא לגזור על המבקש עונש של מאסר בפועל.

           דין בקשת רשות הערעור להידחות.

הכלל הוא, כי רשות ערעור בערכאה שלישית לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית (משפטית או ציבורית), החורגת מגדר עניינו הישיר של המבקש (רע"פ 227/04 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 3757/04 זידאן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"פ 2632/04 ספידי ליין תעשיות נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)).

טענות בעניין חומרת העונש, נקבע בפסיקה, אינן מצדיקות מתן רשות ערעור שני בגלגול שלישי אלא במקרים נדירים ומיוחדים שכן בדרך כלל טענות אלו אינן מעלות שאלות חוקתיות או משפטיות מיוחדות (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 8628/04 גבאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). טענותיו של המבקש לעניין חומרת העונש אינן נכנסות בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים דיון שלישי בפני ערכאה שיפוטית. העבירות בהן הורשע המבקש הנן עבירות אלימות חמורות שבוצעו בבני משפחתו הקרובים, והעונש שהוטל עליו בגינן אינו חורג מרמת הענישה המקובלת, באופן שיצדיק קבלת הבקשה.

הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר במשטרת זבולון ביום 27.2.05 עד לשעה 11:00. יש להמציא העתק החלטה זו למפקד משטרת זבולון לצרכי מעקב.

ניתנה היום, ו' באדר א' תשס"ה (15.2.2005).

                                                                                                            ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: